החלטה בתיק ת"א 10819-04-11

בפני בקשת התובע לצירוף חברת הביטוח "מגדל" כנתבעת, בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ( להלן: "התקנות" ). זאת בשל היותה בתקופה הרלוונטית המבטחת של נתבע 1 , עו"ד משה ענבר ז"ל ( להלן: "המנוח" ) במסגרת פוליסת ביטוח אחריות מקצועית אותה רכש הנתבע המנוח.

לטענת התובע , המנוח, הודה ברשלנותו והודיע לו, כי התביעה תימסר לטיפולה של חב' הביטוח המבטחת. טוען המבקש, שחב' הביטוח מגדל ביטחה את המנוח בפוליסת אחריות מקצועית, בכל המועדים הרלוונטים לכתב התביעה וסיפקה למנוח כיסוי ביטוחי לחבותו של המנוח כלפי המבקש.

המבקש טוען, שצירופה של חב' הביטוח  כנתבעת בתובענה נדרש, כדי לאפשר לבית משפט  להכריע ביעילות בכל השאלות שכרוכות בתובענה, ובמיוחד לאור הטענה לפיה המנוח היה חדל פרעון במותו.

הנתבעים ( להלן: "המשיבים" ) מתנגדים לצירוף חברת הביטוח כנתבעת בהעדר עילה כנגדה.

לשיטתם , צירוף חב' הביטוח כנתבעת לא עומד במבחני תקנה 24 לתנות, ואין חשש שאי צירוף חברת הביטוח כנתבעת יפגע בזכות המבקש או המשיבים, ואין למבקש כל עילה כנגד המבטחת שכן עזבון המנוח לא הוכרז חדל פרעון בפש"ר.

המשיבים מפנים לסעיף 69 לחוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981 ( להלן: "חוק חוזה ביטוח" ), אשר מסדיר את שאלת היריבות שבין צד ג' לחברת הביטוח. הנתבע נפטר ולא הוצא צו לניהול עזבונו בפשיטת רגל מכך לא קמה למבקש עילת תביעה לפי סעיף 69(ב)(2) לחוק חוזה ביטוח, ואין לצרף את חברת הביטוח כבעלת דין בתביעה.

המבקש בתשובתו טוען, כי מדובר בחברת ביטוח שביטחה את המנוח בפוליסת אחריות מקצועית, בהיות המנוח עורך דין במועדים הרלוונטים לתובענה. משכך אם היו מוגשות תביעות נפרדות כנגד המנוח וכנגד חברת הביטוח היו מתעוררות שאלות שאלות משותפות למנוח לחב' הביטוח וליורשיו, ולכן רצוי כי שאלת החבות תוכרע בהליך אחד בין כל בעלי הדין.

לטענת התובע, אם לפי תקנה 22 מותר לצרף כנתבעים בתובענה אחת למתן סעד , נתבעים שאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות בהן היו מתעוררות שאלות משותפות , משפטית או עובדתית ולתובע היה ספק ממי הוא זכאי לתבוע הוא רשאי לצרף נתבעים אחדים כדי ששאלת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין בעלי הדין. לדבריו, אינו נזקק לקיומה של עילת תביעה לפי חוק חוזה ביטוח עליו נסמכים המשיבים, שכן במצב דברים בו הנתבע נפטר לאחר הגשת התביעה והשאלות המשפטיות/עובדתיות היו מתעוררות מול המנוח ומול חברת הביטוח אזי אין ספק שחברת הביטוח היא נתבעת שיש לצרף לתובענה לפי תקנה 22.

לסיכום טוען המבקש כי מדובר בשאלות משפטיות ועובדתיות זהות שמתעוררות הן בעניין המנוח והן בעניין חברת הביטוח כמבטחת של המנוח לעניין החבות במיוחד לאור טענת המשיבים כי עזבון המנוח חדל פרעון .

דיון:

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984  קובעת כי בית המשפט רשאי לצרף בעל דין לבקשת מי מהצדדים, בהתקיים התנאים שקבועים בתקנה:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

ע"פ הפסיקה, בית המשפט, יעתר לבקשת בעל דין כל עוד התיקון דרוש לבירור התובענה ואין בכך כדי לפגוע יתר על המידה, בצד שכנגד. לעניין זה נקבע ברע"א 2345/98 ס' דנגור ואח' נ' ליבנה ואח'ידה, פ"ד נב(3) 427, עמוד 430 (להלן: "פרשת דנגור"):

"כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח' [1], ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח' [2]). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש."

במקרה נשוא הבקשה , שוכנעתי כי נוכחותה של המבטחת, חברת הביטוח מגדל נחוצה לשם מתן הכרעה בכל השאלות שכרוכות בתובענה,  שכן למנוח הייתה בחברת הביטוח פוליסה לביטוח אחריות מקצועית והתביעה הנה בגין רשלנות מקצועית של המנוח .

מה עוד, כך הנתבע, חברת הביטוח הצטרפה להליך עוד לפני מותו של המנוח. ראה לעניין זה

לעניין זה  פניית חברת הביטוח לבית המשפט מיום 14.6.11 , " ...ביום 5.6.11 הועבר הטיפול לידי ב"כ המבקש, זאת ע"י מבטחת הנתבע בביטוח אחריות מקצועית..." וכן חתימת עו"ד אליוביץ על הסכם בעלי דין משתתפים בגישור כב"כ חברת מגדל חברה לביטוח, מבטחת המנוח.